רגע לפני אמצע החיים הגעתי אל היוגה. לאחר שנים של פעילות גופנית במכונים כאלה ואחרים, ביקשתי אחר מקום מפגש שונה בין גוף לנפש.  מקום שיאפשר לי לנשום את החיים נכון יותר.  ואז הגיע המפגש עם היוגה. החוויה היתה מכוננת למרות שאת הגילוי אני יכולה לסכם כמאמר הקלישאה: "עדיף מאוחר מאשר לעולם לא".

היום, יוגה בשבילי היא חיים. היא בית שאליו זורמות כל חוויות היומיום. היא מאפשרת לי לנשום את החיים נכון יותר. היא מאפשרת לי לפוש מעט משטף חוויות היומיום, לצלול לתוך עצמי כשמעל רוחשים ושוצפים החיים.

לכל מי ששואלת ותוהה אם להכניס את היוגה לחייה אני אומרת: לכי על זה. חבקי את היוגה. חבקי את החיים. ובאשר למקום… ברח' אחד העם 108 שוכן מקדש איינגאר יוגה. צירוף המקרים די בו להאיר את קדושת המקום, שהרי בסוריה נאמאסקאר, ברכת השמש, מבוצע רצף של 108 ברכות לשמש.

את המרכז מנהלת נעה צוייג. אחת ממורות איינגאר יוגה הוותיקות והמובילות בארץ. הלימוד והידע רב השנים ניכרים ומוערכים על ידי תלמידי ובאי המקום. ידע שהוא נכס למתרגלים הנכנסים כפופים ויוצאים זקופים. לאולו הבאים רק לרגע ונשבים לעד בפלא היוגה. תודה לנעה שמאפשרת לבית היוגה הזה להיות, לפעול. תודה למורים המיוחדים  לאלה המוארים ולאלה המאירים את חיי המתרגלים.