רשמים של נעה 2

עזבתי את פונה לכמה ימים וטסתי לבנגלור. איתי על הטיסה כמה מחברותי,  כולן מורות ליוגה. במהלך הטיסה הדהד בראשי המשפט משיעור הבוקר של פרשנט: "המשמעות של תרגול יוגה היא היכולת לנהל משא ומתן עם החיים על מצביהם המשתנים ולא להיות קרבן שלהם. במשא ומתן הזה עלינו להיות גמישים בפעולות אך באותה עת לשמור בנוקשות על העקרונות". רק בשביל המשפט הזה היה שווה להגיע.

נחתנו בבנגלור ומיהרנו לכנס יוגה ונטורופתיה שלשמו הגענו עד הלום. לשם הכנות אומר שלא הכנס עניין אותי אלא גורוג`י שלנו, שהיה אורח כבוד בכנס, שאורגן על ידי ממשלת הודו ומדינת קרנטקה. גורוג`י נולד בקרנטקה וגדל בה עד שנשלח על ידי קרישנה מאצ`ריה, מורו, ללמד בפונה שבמדינת מהרשטרה. מאז ועד היום הוא פונאי.

הכנס התקיים במתחם ענק של ארמון המהרג`ה. הצבעוניות שאבה את חושי. המוני אנשים; הודים מרחבי תת היבשת, מעט מערביים, כל מני בבאים גורואים וסדואים במלבושים כתומים ולבנים ומצח מצובע המעיד על שייכותם לכת זו או אחרת, וגם טיפוסים מעונבים נציגי אוניברסיטאות, קולג`ים ורופאים העוסקים בבריאות הציבור. שמחנו לפגוש חברים נוספים שהגיעו מפונה ומייד התגבשנו לכדי חבורה רב לאומית ועליזה, שמנתה שני איראנים אשר חיים בקנדה ובגרמניה, בריטי, צרפתי, בחור הודי מפונה וחמשת הישראליות. למרות שהייתי עייפה מטלטלות הנסיעה, ברגע שעלה גורוג`י לנאום על הבמה, התעוררתי לחיים. ביום למחרת שוב זכינו לשמוע את גורוג`י נואם. ביום השלישי התקיימה הדגמה חיה של תנוחות היוגה על ידי תלמידיו מפונה וממומבאי, תוך שגורוג`י מתמקד באבי נכדתו ומסביר לקהל מהותה של כל תנוחה.

לפני ההדגמה של איינגאר יוגה היו הדגמות של קבוצת ילדים עיוורים, קבוצת כפריים שהמדגים הראשי שלה עיוור ובזמן שהוא יושב כשרגלו מאחורי הראש (אקה פדה שירשאסאנה)  הוא מתופף במרץ על תוף הטבלה ואפילו… יוגי בולע חרבות. בקיצור זרם חדש בא לעולם: "גימיק יוגה". האם זה מה שמצופה מכנס יוגה וריפוי נטורופטי? גורוג`י היה הגורו היחיד שהציג ברצינות את היוגה והסביר כיצד תנוחות יוגה פועלות על הגוף על שלושת מעטפותיו: הפיזיולוגית, מנטאלית והעצבית. הקהל הריע. גורוג`י פנה לקהל ושאל האם רוצים שימשיך, הקהל הביע רצונו. גורוג`י ביקש להתייחס לאסאנה כאקט אינטלקטואלי. לפעול באסאנה מתוך הבנה שבריאות אינה קשורה רק במעטפת אחת אלא בבריאות של כל אחת מהמעטפות ובאיזון בין שלושתן.

לסיום, נזף ללא בושה במארגנים, על שהחמיצו בכנס הזה את חשיבותה של היוגה כפעילות שוחרת בריאות. הוא טען שהיום אנחנו הופכים לשגרה את הפעולות שאינן דורשות מאמץ. מה שדורש מאמץ נדחה ונזנח. תרגול יוגה הוא מאמץ, אבל ביוגה השגרה היא מאמץ. הוא קרא לאיורוודה להשיב את היוגה כחלק משיטת ריפוי. זה לא חידוש, כך כתוב בספרות המקור של האיורוודה, אבל לתת תרופות זה יותר קל מלתרגל יוגה. כרגיל, הגורו שלנו אומר את האמת בפנים. חזרתי לפונה עייפה אך מרוצה, מתכוננת לעוד שבוע אינטנסיבי של לימוד ותרגול.