ליום היוגה הבינלאומי
פורסם ב Times Of India
המשמעות האמיתית של יום היוגה
מאת זובין זרטושטימנש
עברית: עידו מנור
הזמן הטוב ביותר לנטוע עץ הוא לפני 20 שנה, הזמן הכי טוב אחריו הוא עכשיו.
פתגם סיני עתיק
"תרגול יוגה הוא כמו ניכוש עשבים שוטים מהגוף ומהמיינד, כך שהגן יוכל לשגשג"
ב.ק.ס איינגאר
גורוג'י שלי, יוגאצ'אריה ב.ק.ס איינגאר, שקיבל את פרס פדמה ויבהושן ההודי על תרומתו לתחום היוגה, חלף מן העולם ב20 באוגוסט 2014, אך הוא בוודאי עדיין כאן ברוחו כדי לראות איך העולם מחבק את האמנות העתיקה, המדע, התרבות והפילוסופיה, שהם יוגה.
אך מה היא הדרך האמיתית לחגוג את יום היוגה? כדי להבין זאת עלינו לדעת שהמילה באה בסנסקריט מהשורש יוג' (yuj) שמשמעותו לאחד או לצרף. מכאן, שמטרת היוגה לכרוך את העצמי הפרטי עם הכח הקיומי ביקום. זהו כלי לחידוד חושינו, ולהעצמת המסוגלות שלנו. מהו האמצעי ליוגה? רק מה שנולדנו איתו – הגוף, המיינד והנשימה. דרך הטכניקות השונות, באסאנה ובפראנימה, אנו נוגעים בשלושת המימדים שבנו כדי להעצים את הפוטנציאל ולשפר את איכות חיינו.
היוגה מתפתחת לאורך אלפי שנים בהן רצף של מלומדים שהקדישו חייהם לחשיפת הסודות המיסטיים של עולמנו הפנימי. החכם פטנג'לי אסף את חוכמת היוגה של זמנו למאמר שנודע כ"יוגה סטרה של פטנג'לי" (200 לפנה"ס-200 לספירה בערך). ב196 סוטרות (סוטרה היא חוט), פטנג'לי מתמצת את נסיונם של מורים רבים ליוגה, ומבהיר כי דרך היוגה בת שמונה חלקים. במילותיו: 'יש בה שמונה איברים, אשטה-אנגה או אשטנגה'. שמונת איברים אלה הן: יאמה וניאמה – עשה ואל תעשה; אסאנה – תנוחות או נתיבי חקירה פיזים ופיזיולוגים; פראנימה – נתיבי חקירה של הנשימה או הפראנה – כוח החיים; פרטיהארה – כינוס החושים המאפשר להתבונן פנימה; דהארנה – ריכוז; דהיאנה – מדיטציה; סמדהי – התמרה, הבנה או הגשמה.
באופן כללי, אנשים חושבים על איברים אלה כעל תרגולים נבדלים, אך הם שלובים זה בזה לכדי שלם אחד. למשל פראנימה: ביוגה סוטרה של פטנג'לי מצוין כי רק לאחר (tasmin sati) שנרכשת מיומנות מספיקה בתרגול אסאנה, יש להתחיל בתרגול פראנימה.
כפי שיש אזורים חושניים בגוף, יש אזורים פראניים ואזורי נשימה, כמו אזור הסרעפת או אזור הבטן.
לפחות ביום זה, אנשים צריכים לפקפק באבסורד שבכמיהה לקוביות בבטן, לנוכח הידיעה היוגית שאזורי הבטן והסרעפת צריכים להתרחב ולהתרכך. זהו מושבה של הנשימה; הנשימה תוכל להיות עמוקה לא רק בגלל הריאות שלך אלא גם בזכות התרחבות איזור הבטן. מתוך שלושת הבנדהות (בנדהה במובן המילולי נעילה, אך במובן המעשי תיעול, כיוון) אודיאנה בנדהה, שליטה באזור הבטן, היא חיונית.
כדי לתת הגיון לתרגול היוגאסאנה שלך, יש לשאול למה לתרגל עמידת ראש או תנוחות פיתול. דמיינו את הגוף כמיכל ואת המיינד, החושים, הנשימה, המודעות כתכולה. יש להשתמש במיכל גם כדי לעצב את התכולה. כך שהתנוחות פועלות לא רק על הגוף, אלא על כל ההוויה (והתכולה). אתם הופכים מודעים, מבינים, אחידים בגוף, במיינד ובנשימה כדי להפוך לרגישים. שוחרי היוגה, הסהדקה, צריכים להשתמש בחזון זה, במקום לקשר את היוגה עם איזשהו זרם או אמונה.
איך להבין יוגה דרך האסאנות שלה
בואו נבין איך כמה עקרונות יוגה דרך שלוש אסאנות או תנוחות מייצגות.
אדהו מוקה שוונאסנה, כלב מביט מטה:
- יש אנשים שילעגו לכותרת זו. למה לנסות לנהוג ככלב כשאתה בן אדם. מדובר באותו בני גזע האדם שמבזבז שעות מרוח כפוף על הספה.
התשובה הפשוטה אך פילוסופית היא, שמתיחת כלב תעורר תחושה פנימית של אנושיות יותר מאשר תחושת חייתיות. כפי שהחכמים הקדומים הבחינו, התנוחה הזו לוקחת השראה מכלב שנמתח, כן, אבל היישום שלה מורגש באיזון מחודש של הכוחות הפנימיים שבנו. בהסתכלות כללית על האדם, הראש (המיינד) פעיל, ויתר הגוף אינו פעיל. לכן קיימים מתח, התבגרות לא מאוזנת וחרדות. בתנוחה זו, הראש נשמר שקט, ויתר הגוף והאיברים פעילים. עמוד השדרה מוצב כך שמוסר ממנו העומס של כוח המשיכה. באופן זה האיזון הפנימי שב במידה מסוימת לתקנו ואנו מובאים ליחסים הרמוניים עם אמא אדמה. - שירשסנה, עמידת ראש:
לעמוד על הראש היא דרך יעילה לשנות את הבסיס ולכוונן מחדש את הכוחות הפנימיים. באופן רגיל, אדם יתפקד בשלושה מצבים נתונים מראש במהלך חייו – בעמידה, בישיבה או בשכיבה. להשאר בתנוחה זו 10 עד 15 דקות עם נשימה סדירה משמעו לנסח שפה חדשה מבפנים, שתגלם את הפוטנציאל הגלום בך. אנשים לעתים קרובות עוברים דירה כדי להתחיל את החיים מחדש. היוגי מתרענן ומתחדש בחייו באמצעות אמצעים רבי עוצמה, שמקורם בפנים. - שווסנה, תנוחת הגוויה:
למרות שתנוחה זו נדמית פשוטה. בסך הכול לשכב ארצה ולהדמות לגוף מת, תנוחה זו אינה תרגיל בהתנמנמות. שינה נחקרה על ידי החוזים והיוגים והם ניסחו שינה 'מודעת' – שווסנה. כאן, המתרגל מונחה להתפתח אל תוך המצב הזה באמצעות הנשימה. באופן יומיומי, המיינד מוביל. בשווסנה, המיינד הופך להיות עד צופה בלבד, והנשימה שולטת. באופן זה, המיינד והגוף מותנים ו/או מושפעים על ידי הנשימה, זה אחד הדברים הכי טובים שיכולים אי פעם לקרות לך.
רק לרגע, פשוט התבוננו בייחודיות של הנשימה שלכם: תמיד רעננה; חדשה בכל רגע. לא כמו הגוף או המיינד, הנשימה אינה נושאת כל מטען, אינה נושאת היסטוריה או מגדר, מעמד, תורה, מצב או ניסיון. הנשימה היא כוח ייחודי (שלנו, אך לא כדי לשמור, היא באה והולכת). הבנה זו היא המפתח לשחרור מהעצמי הקטנוני, והגשמת הטבע החיוני שבנו.
עצתי הצנועה ביום היוגה הראשון לשוחרי היוגה היא לא רק לקחת נשימות עמוקות, אלא הפכו להיות הנשימה שלכם… זה יאפשר לכם לקבל, ולהיות ראויים, למתנות הנפלאות של היקום שלנו.
(המחבר הוא מורה ומתרגל בשיטת איינגאר יוגה)
