להתמודד בהצלחה

החיים הם רצף של התמודדויות. לעיתים ההתמודדות מוכתרת בהצלחה, לעיתים בהצלחה חלקית, לפעמים זה מסתדר עם "יותר מזל משכל" וכמובן שיש גם לא מעט כישלונות. חלק בלתי נפרד מכל התמודדות, היא עם התוצאות שלה. רובנו מכירות היטב את תחושת האכזבה כשלאחר מעשה עולים בנו הרהורי חרטה או ביקורת עצמית, על כך שיכולנו לעשות זאת אחרת. זו בדיוק נקודת הזמן שכדאי לזכור שה"ניקוד" שאנו נותנות לעצמנו תלוי בנקודת התייחסות שנקבע לעצמנו. ציר שיהווה אמצעי לאומדן הצלחתנו עם ההתמודדות. ציר כזה יסייע לנו להגדיר מה היא ה’גישה’ העקרונית שלנו – עמוד שידרה מנטאלי.

‘גישה נכונה’ היא משאב נפש. לחלקנו היא סגולה, מתנה מלידה, אך ניתן גם לטפח אותה מכוח הרצון והאינטליגנציה ואף מניסיון חיים. אם נטפח גישה נכונה, היא תהפוך לעיקרון קבוע שישפיע ככלל על האופן בו אנחנו מתמודדות עם מצבים שונים. היא תאפשר לנו לשרוד ימים מלאי התמודדויות מבלי לגמור את היום סחוטות ומותשות. גישה נכונה היא נקודת אחיזה שמאפשרת לנו שלא לאבד את המרכז הרגשי גם בטלטלות חזקות. לא אחת במקום להגיב רגשית, עלינו להגיב מתוך הגישה שטיפחנו – כלומר ממקום יציב.

פעילות מנטאלית
אז איך זה קשור לתנוחות היוגה? זה קשור אם מבינים שתרגול יוגה הוא הרבה מעבר לפעילות גופנית גרידא. למרות שעין המתבונן רואה פעולה גופנית, הרי שדרך הגוף מתרחשת פעילות מנטאלית. המיינד הוא המאותגר בעת תרגול יוגה.המיינד הוא שחווה ועובר תהליך של התפתחות, לעיתים יותר מהגוף.

תנוחות היוגה הן למעשה סימולציה למצבי התמודדות בחיים. הן מאפשרות לנו למצוא את המרכז שלנו, לחזק אותו ולהבין למשל את הקשר בין פיתוח שיווי משקל פיזי לשיווי משקל רגשי. תנוחת המשולש, אוטהיטה טריקונאסאנה, היא דוגמא מעולה. היא דורשת שמירה על איזון על ידי חלוקת משקל שווה בין כפות הרגליים תוך התמודדות עם אתגר גיאומטרי. המשימה היא לבנות עם גופינו משולשים, תוך כדי מתיחה של הידיים, הרגליים ועמוד השדרה.

האתגר הוא לשמור על יציבות אופטימאלית. לשם כך יש להעביר משקל לרגל האחורית ולמתוח אותה ולהדק את העקב לריצפה. כשעושים זאת משתפרת מתיחת הגוף כולו. בתנוחה זו הגו נוטה כשצירו בדיוק מעל רגל ימין ויוצר עומס. זו בדיוק ההזדמנות לתרגם את תרגיל היוגה לחיי היומיום ולראות את העוצמה שבשינוי הגישה. במקום להפוך את העומס לענין העיקרי בסיטואציה, העברת המשקל לרגל השמאלית, וקרקוע העקב הופכים את הסיטואציה ליציבה ומאפשרים להתמודד עם העומס בלי לאבד יציבות. זוהי דוגמא לשינוי גישה.

ארדהה צ’נדראסאנה מאתגרת אפילו יותר, כי היא דורשת שיווי משקל. אם נמתח את הרגל שבאוויר, נהדק את השרירים לעצמות ונתייצב בהצלחה, נוכל למתוח טוב יותר את כל גופנו בתנוחה.

אם בלתי אפשרי לשמור על שיווי משקל, אפשר לבצע את התנוחה עם הגב לקיר. היא אפקטיבית גם כך ובלבד שנמתח את האיברים.

אופה וישטה קונאסאנה בישיבה: בתנוחה זו עלינו לשבת זקוף בפישוק רגליים. כאן דרושה מתיחה אינטנסיבית של האיברים. מתיחת האברים היא התמודדות בפני עצמה. למרות שהרגליים כבדות על הקרקע המשימה היא למתוח את עמוד השדרה בניצב לארץ, להרים ולפתוח את בית החזה ולהרחיק אותו מהרגליים המתוחות והמהודקות לרצפה. בפעמים הראשונות ההתמודדות תהיה לא קלה, ההתחלות קשות כי הגוף אינו מיומן, והשרירים עדיין קצרים. גם אם תתקשינה להחזיק את התנוחה אפילו כמה שניות, הרי שעם ההתמדה בתרגול הקושי יפחת והתענוג והסיפוק יגברו.

עלינו להתמודד גם עם אי- הנוחות, שכרוכה במתיחת שרירים שאינם מתורגלים. כך נפתח את כושר הסבל ויכולת העמידה שלנו וההתמודדות עם מצבים מורכבים. עלינו לשאוף להישאר בתנוחה יותר ויותר. אפשר להתחיל מ- 10 שניות ובכל יום להישאר קצת יותר זמן, עד שנשהה בתנוחה 30 שניות ואפילו דקה. לשם כך עלינו להיעזר בנשימה. לשאוף ולנשוף באופן סדיר, דרך האף. נשימות עמוקות וממוקדות לבית החזה. הריכוז בנשימה וההקפדה על איכותה יוציאו אותנו מהתרגול רעננות, ממוקדות ואנרגטיות. זה מחזיר אותנו להגדרה של גישה נכונה כאמצעי להתמודדות מוצלחת. כאמור, ביצוע התנוחה הוא סימולציה לחיים. אם נבצע את התנוחה מתוך גישה נכונה, נצא ממנה טעונות בכוח ולא סחוטות. בכל התמודדות אנו זקוקות לאורך נשימה, סבלנות וכושר עמידות.

אם אנו מדברות על התמודדות, על נשיאה בעול, על עמידות מחד וגמישות מאידך, אנחנו מדברות על הגב. זהו איבר שבהתייחסות אליו הגבול בין המנטאלי והפיזי לא ממש משורטט. ככלל, החולשות המנטאליות מתבטאות בגוף הפיזי ולהיפך. אז דרך תנוחות היוגה אנחנו מחזקים את הגב – הפיזי והמנטאלי. אך חיזוק אינו נוקשות. גם גמישות הגב הכרחית. בהתמודדויות עלינו להיות מוכנות גם לבלתי צפוי ולהתגמש בתגובותינו בהתאם.

פרשווה אופה וישטה קונאסנה, תנוחה שמחזקת ומשפרת את הגמישות של הגב בו זמנית.

התנוחה הבאה היא הקלאסית. היא דורשת גמישות ולכן מתאימה למאומנות שביניכן.

אופה וישטה קונאסאנה. גם בתנוחה זו, בתחילה זה עלול להיות קשה, אבל עם קצת תרגול זה הופך להיות יותר ויותר קל ומתגמל.

תנוחה נוספת ואחרונה לתרגול זה היא: בהדקונאסאנה. מומלץ לתרגל אותה עם הגב לקיר.

כמו תמיד סיימו תרגול בשוואסונה, הרפייה בשכיבה על הגב, כשהידיים והרגליים משוחררות. מומלץ להגביה מעט את הצוואר והראש ולתמוך עם שמיכה מקופלת.