זוג 1

 איך הגעת ליוגה?

ג׳ייד: זה היה בתקופה שגרתי ביפן. התחלתי להשתתף בשיעורי מדיטציה. מאד נהניתי בשיעורים ורציתי לנסות עוד תרגול שקשור במדיטציה. זמן קצר לאחר מכן עברתי לסרי-לנקה וחברה הציעה לי ללכת לשיעור יוגה. כך התחילה ההיכרות שלי עם היוגה.

יניב: במהלך טיול בהודו הגעתי לרישיקש ומתוך שיעמום הלכתי לנסות יוגה. זה לא עשה לי את זה. פגשתי חבר וסיפרתי לו על ההתנסות שהיתה לי עם היוגה. “תן לזה עוד צ’אנס” הוא אמר ושכנע אותי להגיע לשיעור של איינגאר יוגה. כבר מהרגע הראשון שם, הבנתי שמדובר במשהו אחר. הרגשתי שזה זה. ב 2006 חזרתי והתחלתי לתרגל כאן במרכז היוגה.

מה זכור לך מהשיעור הראשון?

ג’ייד: בפעם הראשונה שניסיתי יוגה, זה היה בסרי-לנקה. למען האמת, לא התרשמתי במיוחד. עד שבהודו, השתתפתי בפעם הראשונה בשיעור איינגאר יוגה. החוויה פשוט העיפה לי את הראש. היה בזה שילוב של כל מה שחיפשתי: גופנית, רגשית, אינטלקטואלית ורוחנית.

יניב: וואו! לא הצלחתי ללכת לחדר. לא כדימוי, פשוט רעדו לי הברכיים. 

מה היוגה שינתה בחיים שלך?

ג’ייד: עברתי לחיות בישראל, כי פגשתי בסדנת יוגה בהודו את מי שהפך להיות בעלי. הסיוע בשיעורים טיפוליים נותן לי תחושת אחריות והתרגול נותן לי כיוון ומטרה בחיים. אני מרגישה שלווה ושלמה יותר מאז שהיוגה נכנסה לחיי.

יניב: הכל. מהרמה הפיזית ועד למשמעות של חיי. היא הפכה להיות המקצוע שלי, הייעוד שלי והיא הביאה אותי למצוא את אהבת חיי.

מה לדעתך שינתה היוגה בחייו של בן המשפחה?

ג’ייד: נפגשנו דרך היוגה ולא הכרנו לפני כן.

יניב: היא הופכת להיות אדם ממוקד מטרה.

האם אתם מדברים על היוגה, על התרגול?

ג’ייד: כן. לפעמים היוגה נותנת תשובה לדברים שקורים בחיים שלנו. פעם היינו מדברים על היוגה הרבה יותר. היום פחות.

יניב: כן, אבל היום פחות. זה יכול להיות שיחות עומק וגם דברים קטנים כמו: “איך היה השיעור?”, “איך הייתי?”…

מה מקומה של היוגה בחייך?

ג’ייד: זה חלק אינטגרלי מהחיים שלי. אני לא יכולה לדמיין את חיי ללא היוגה.

יניב: היא גורמת לי להתעורר בבוקר בכיף. כאילו אני יוצא למסיבה. באמת! אני מרגיש זכות גדולה לתרגל יוגה וזכות גדולה במיוחד להיות מורה ליוגה.