Dandasana

האסוציאציה שעלתה לי כשחשבתי על דאנדאסאנה הייתה "קנה סוף" ומסתבר שאין כזה צירוף. יש "קנה" ויש "סוף". לעיתים צומח ה"קנה המצוי" ליד ה"סוף המצוי" וזה כל הקשר ביניהם. הקנה-המצוי אומנם אינו דומה לדאנדאסאנה אך מהווה השראה מהיותו קנה כלומר מקל.

פירוש המילה דאנדה היא מקל או מוט.
במורפולוגיה שלו לקנה המצוי יש קנה-שורש הזוחל על פני הקרקע או מתחתיה בכיוון הלחות והמים- ההשקיה. הגבעולים הם קנה ברוחב ממוצע של 2.5 ס"מ: זקוף, גבוה, חזק וגמיש. הגבעולים עטופים ב"קרומית של קנה" והקנה עצמו חלול לאורך הפרק, אך במפרק הוא מלא בחומר רך הקרוי במשנה "ככי". הקנה בעל עלים הערוכים בשני טורים ולו תפרחת בצבע סגלגל.

נאמר במקורות: קנה שלם הוא חזק וניתן לשימוש כמשענת, קנה מסמל אחידות וממנו עשוי החליל של בית המקדש.
אפשר יהיה לשאוב מה"קנה המצוי" השראה ודמיון עבור התנוחה אותה אני מציגה בפניכם עבור הגוף והנפש.

כניסה לתנוחה:
שבו על הרצפה כשהרגליים ישרות לפנים (הנה לכם קנה-שורש) משכו את הישבנים בעזרת כפות הידיים אחורה והצידה. הניחו את כפות הידיים לצדי הישבנים כשכפות הידיים פונות לפנים. שימרו את הידיים מתוחות ואת הגב זקוף.

שבו בתנוחה זו למשך 30 שניות עד דקה.

כדי ליצור מתיחה לעמוד השדרה (הגבעול או הקנה)
והרמה של האיברים הפנימיים כלפי מעלה, הצליבו את האגודלים ומתחו את הידיים כלפי מעלה למשך 30 שניות, תנוחה זו נקראת פרוואטאסאנה בדאנדאסאנה. חזרו לדאנדאסאנה, החליפו את שילוב האגודלים ושוב מתחו את הידיים כלפי מעלה. שחררו את אחיזת האגודלים, הורידו את הידיים דרך הצדדים ושחררו ידיים ורגליים.

הוראות לשתי התנוחות:
שמרו את כפות הרגליים אקטיביות כשהבהונות הגדולות צמודות, את הבהונות מתחו לכוון התקרה. גלגלו את הירכיים הקדמיות פנימה כך שהירכיים הפנימיות ירדו לכוון הרצפה, הדקו את הירכיים הקדמיות למטה ולכוון המפשעות הקדמיות.

הורידו את הברכיים החיצוניות לרצפה ולאחר מכן את הברכיים הפנימיות לרצפה.

האריכו את השוקיים האחוריות לכיוון העקבים.

כאשר הברכיים לוחצות כלפי מטה ומפרקי הירך פנימה ולמטה, הרימו את המותניים כלפי מעלה. הרחיבו את המפשעות האחוריות והביאו את העצה פנימה.

מהפיוביס הרימו את האיברים הפנימיים כלפי מעלה.

הרימו את חוליות המותנית לתוך בית החזה ואת עצם החזה הביאו קדימה וכלפי מעלה.

הכניסו את השכמות העליונות פנימה והרחיבו את עצמות הבריח.

שמרו את המרפקים ישרים ואת הראש בהמשך לעמוד השדרה כשהמבט פונה קדימה.

השפעת התנוחות:
מתיחה וגמישות של הרגליים, עיסוי של אברי הבטן, טונוס* בכליות וחיזוק שרירי האגן. זהו תרגול ישיבה ישרה והזדקפות של עמוד השדרה.

כפי שלתנוחות עמידה, טאדאסאנה (תנוחת ההר) מהווה תנוחת מוצא, כך דאנדאסאנה, מלבד היותה תנוחה בפני עצמה, מהווה תנוחת מוצא לכפיפות קדימה, פיתולים בישיבה ותנוחות הסירה.

כדי לדעת ולהרגיש את הכוון הנכון של העצה (פנימה), והרמה של האיברים הפנימיים יחד עם עמוד השדרה כלפי מעלה, ניתן לשבת על שמיכה שיוצרת הגבהה לישבנים, כך מתרחשת תנועה נכונה באגן עבור העצה והזנב (פנימה). יחד עם זה ניתן לשבת בצמוד לקיר, כדי ללמוד את הכוונים הנכונים עבור האגן ועבור החלק הקדמי והאחורי של הגוף (ראה תמונות).

כדי ללמוד על עבודת הברכיים, אנו משתמשים בבלוק ושתי רצועות.

הבלוק מונח בין הברכיים לאורך, רצועה אחת קושרת את הרגליים בחלק הרחב והעליון של השוקיים ורצועה שנייה קושרת את הרגליים יחד בירכיים (ראה תמונות). אנו לומדים להוריד קודם את הברכיים החיצוניות ולאחר מכן את הברכיים הפנימיות, תוך יישור הרגליים ברובד הגרמי של השוקיים והירכיים וברובד השרירי תוך הידוק שרירי הרגליים לכוון העצמות.

בעזרת עבודת רגליים זו אנו עובדים על חלקו התחתון של עמוד השדרה. בעזרת מתיחת הידיים כלפי מעלה אנו עובדים על חלקו העליון של עמוד השדרה ובכך משלימים את מתיחת עמוד השדרה כולו כך שיהיה זקוף, גבוה, חזק וגמיש.

שתהיה לכולנו ישיבה זקופה וישיבת מוצא מאתגרת, למה שמחכה מעברה.

*טונוס: המתח הקיים ברקמות הגוף והמתהווה בתמידות על ידי זרם האנרגיה השופע לתוכן ממרכזי העצבים.