לשיעור היוגה הראשון שלי הגעתי בגלל כאב בברך. עסקתי בריקוד מגיל צעיר והייתי רגילה לחיות עם כאבי גוף. אלא שהכאב הזה מנע ממני להמשיך ולחיות את החיים האינטנסיביים בהם הייתי מורגלת. האמת, יוגה תמיד נשמעה לי כמשהו משעמם ואילולא הכאב בברך, כנראה שלא הייתי מגיעה להכיר אותה. היום אני יכולה לומר שאני שמחה על הכאב שהביא אותי אל היוגה. את השיעור הראשון אני זוכרת מצוין. זה היה לפני 5 שנים. בסוף השיעור, אחרי ההרפיה, היתה לי תחושה ברורה שאני רוצה עוד. לא הבנתי מה "עשה לי את זה", אבל זה פשוט הרגיש נכון! לאחר כמה שיעורים הכאב בברך נעלם. למרות זאת המשכתי לבוא. הרגשתי בריאה וחזקה יותר מתמיד. מעבר לכך, גיליתי בתוכי אזור חדש. אזור נטול זמן. אזור נטול לחצים ומשוחרר מהשאפתנות, שהיתה חלק מחיי והתישה אותי. היוגה לימדה אותי להרפות. היא מיישרת אותי, מאירה אזורים בתוכי שהיו חשוכים ומאפשרת לי לראות דברים בבהירות. התרגול מאפשר לי לרכוש כלים להתמודד עם הקשיים בחיי בדרך בריאה ולחיות חיים נעימים הרבה יותר. קשה אולי להאמין שזו ההשפעה של היוגה, אבל זו האמת.

באיינגאר יוגה בחרתי לאחר שניסיתי גם שיטות אחרות. כשהגעתי הסתבר לי שעלי להתחיל מחדש. שלמעשה זה הדבר האמיתי. אני אוהבת את המעשיות שלה. את השלבים הברורים והעומק שבה. התרגול בשיטת איינגאר הוא יסודי ובטוח ולכן גם מועיל. זה בעיני המפתח שמאפשר לכל אדם ליהנות מקיסמה של היוגה.