במשך שנים עבדתי כעובדת סוציאלית וליוויתי חולים רתוקים לביתם. נפגשתי עם חולי פרקינסון בשלבים מתקדמים של המחלה וראיתי לנגד עיני את הקיפאון הרגשי והפיזי. בשנת 2011 פרשתי לגמלאות וכשנה לאחר הפרישה אובחנתי בעצמי כחולת פרקינסון.

הידיעות שהיו לי עד אותו יום אודות המחלה מהיכרותי עם מטופליי בעבר, היו חלקיות ויצאתי לדרך של למידה והיכרות עם עצמי דרך המחלה. עקב הירידה במצב הרוח הכללי, הפחדים החרדות מהעתיד ומהלא נודע, חיפשתי דרכים לעגן את גופי ולהבין מה בעצם צריך על מנת לחיות באיזון עם פרקינסון. יצאתי לעבודה רגשית ותודעתית ובדרך מצאתי את איינגאר יוגה ואת השיעורים הטיפוליים.

מרכז איינגאר יוגה בלב תל אביב, הפך אט אט לציר חשוב בתהליך הריפוי שלי. זה התחיל בפגישה שבועית בקבוצה הטיפולית, וכיום אני משתתפת בשתי פגישות שבועיות נוספות. פשוט "התמכרתי" לנעה ולצוות המקצועי שאתנו. אני בתחושה ביטחון מלא שיש לי על מי לסמוך. יודעת שאני בידיים אמונות מלאות ידע, הבנה ומיומנות איך לטפל בי, מה נכון ומדויק עבורי, ואת כל זאת אני מקבלת באהבה.

אחד המאפיינים של פרקינסון הוא ההתכנסות פנימה – פיזית ורגשית. הודות לעבודה קבועה ומדוייקת על פתיחת בית החזה, מתיחות משקלות על הידיים וכ"ו, אני מרגישה שחל אצלי שינוי מהותי ברמת האנרגיה אשר בגופי. העבודה הזו מניבה שיפור משמעותי בנשימה שלי. תרגול איינגאר יוגה מפעיל אצלי את ארבעת הרבדים; פיזי, רגשי, מנטלי ורוחני.

לסיכום כשנתיים אל תוך המסע, ומתוכם שנה עם האיינגאר יוגה, אני מרגישה אנרגטית יותר, חלקי גופי (אצבעות כף יד ורגליים) שהיו נתונות בספאזם משוחררות ונינוחות היום הרבה יותר מאשר בתחילת הדרך.

תודה מכל הלב,

אסתר.