יוגה ופוריות

1. פוריות, תנובה. 2. תוצרת העבודה, הספק.

עיין ערך פוריות: עשית פרי, מתן פרי רב.

מילון אבן שושן

 

כמו כל היצורים על פני כדור הארץ,  גם בני האדם שואפים להוציא לפועל את הדחף הבסיסי והטבעי הקיים בהם: רבייה והורות.

הגבר מייצר כל ימי חייו זרע הזקוק לחיבור עם ביצית כדי שיתפתח עובר. בגוף האישה מתחולל מדי חודש מחזור המונע על ידי המערכת ההורמונאלית. במידה ויתקיים מפגש בין הזרע והביצית במהלך שלב הביוץ האורך 24 שעות בתוך מחזור של כ- 28 ימים, תתעבר האישה. 


שלבי מחזור הפוריות הטבעי של האישה

ההפריה מתרחשת כתוצאה מחדירת זרע אחד לתוך הביצית. נוצר תא אחד המכונה זיגוטה, המתחלק ביום השני להפריה ל4-2  תאים, המכונים בלסטומרים. בין היום השלישי לחמישי חלה התרבות משמעותית במספר התאים, במצב הריבוי הם מכונים בלסטוציטים.

המחזור החודשי מתחיל בווסת ומסתיים בווסת הבאה אם לא התפתח הריון. בדרך  כלל אורך מחזור הוא כ-28 יום. התהליך מתחיל כ- 14 ימים לפני שלב הביוץ, זהו השלב הפולי קולרי או שלב גדילת הזקיק. הורמון FSH המופרש מבלוטת ההיפופיזה אל מחזור הדם מגיע אל השחלות וגורם להן להצמיח זקיקים. כאשר הזקיקים גדלים ומבשילים הם מפרישים הורמון בשם אסטרוגן. האסטרוגן המופרש למחזור הדם גורם לרירית הרחם  לגדול ולהכין עצמה לקליטת ביצית מופרת.

ביום ה- 14 למחזור, מפרישה ההיפופיזה הורמון בשם LH הגורם לזקיק הגדול ביותר להתבקע ולשחרר מתוכו את הביצית, שלב זה נקרא ביוץ. במקביל, יום קודם, או שעות קודם, הזרעים של הגבר, יעלו דרך הרחם אל החצוצרות תוך שהם שוחים נגד תנועת שערות זעירות של רירית החצוצרה. הזרעים מסוגלים להתקיים בגוף האישה 72 שעות.

הם ממתינים בחצוצרה להגעתה של הביצית. לפני ההפריה הם עוברים שינויים המאפשרים להם לחדור לדופן הביצית. הם מפרישים  אנזימים מעכלים הנמצאים על ראש הזרע, אשר פורצים את מעטפת הביצית. אם צלחו הזרעים את "המבצע", אחד מהם עומד לפגוש בביצית. כאמור רק זרע אחד יוכל לחדור את מעטה הביצית וזאת מסיבה אבולוציונית: הטבע רוצה להבטיח שהזרע שייפגש עם הביצית הוא חזק ובריא. הביצית שחרגה מהשחלה נאספת ע"י החצוצרה באמצעות תנועת השערות, מרגע הביוץ עומדות 24 שעות בהן היא מסוגלת להפריה על ידי הזרע. ברגע שזרע אחד חודר לביצית, זו נאטמת לכניסת זרעים אחרים, היא מתחלקת לתאים ומתחילה את המסע אל הרחם.

העובר מייצר הורמון הנקרא HCG הדרוש להמשך קיום הגופיף הצהוב. מה שנשאר מהזקיק הופך לגופיף צהוב ומפריש הורמון בשם פרוגסטרון. שאר הזקיקים שהתפחתו מתנוונים ואינם משחררים עוד ביציות. הפרוגסטרון גורם לרירית הרחם לאגור חומרי מזון לקראת בואה של ביצית מופרת. הביצית המופרת משתרשת ברחם והנה מתחיל הריון. אם לא הופרתה ביצית, מתנוון  הגופיף הצהוב, רמת הפרוגסטרון יורדת ובתוך 13- 14 ימים תופרש הרירית בדם הווסת, ויחל מחזור חדש.

 

 כיצד מוגדרת אי פוריות?

אי פוריות היא חוסר יכולת להשיג הריון בתקופה של שנה, למרות קיום יחסי מין תקינים ובשל בעיה ידועה  או שאינה ידועה.

 

מהן הסיבות לאי פוריות אצל הגבר?

  1. עקרות.
  2. הפרעה בניקוז ובזרימת הדם הורידי באשכים.
  3. בעיות הנובעות מזיהומים באשכים או את צינורות השופכה. זרימת דם נכונה באשכים מקררת אותם בעוד שזרימה הפוכה מחממת אותם וגורמת נזק לאיכות הזרע.
  4. גורמים נוספים לאי פוריות של הגבר הם: חוסר איזון הורמונאלי, ליקויים ברמה הגנטית: ייצור נוגדנים הפועלים כנגד הזרע, בעיות סביבתיות כעישון, צריכת סמים ואלכוהול, וחשיפה לקרינה גבוהה.
  5. סיבות שאינן מוסברות.

 

מהן הסיבות לאי פוריות אצל האישה?

  1. עקרות.
  2. ליקוי בתפקוד הורמונאלי.
  3. בעיות מבניות מכאניות.
  4. בעיות שאין להן הסבר.

  

א.      ליקוי בתפקוד המערכת ההורמונאלית

באופן כללי תופענה אצל האישה בעיות פוריות כתוצאה מליקוי בתפקוד המנגנון    ההורמונאלי שתפקידו לווסת את תהליכי החיים בגוף האדם. הפרשת הורמונים מתרחשת    כתגובה לאותות שמקורם במוח.

הורמון הוא חומר חלבוני או שומני המופרש למחזור הדם  מתוך בלוטה שהיא חלק מהמערכת ההורמונאלית (המערכת האנדוקרינולוגית). ההורמונים המופרשים למערכת הדם משפיעים על אברי מטרה ויוצרים תגובת שרשרת ומערכת של היזון חוזר.  

בלוטת יותרת המוח- ההיפופיזה  מייצרת ומפרישה הורמונים המתאמים בין גורמי הפעילות האחראים על המחזוריות של המערכת הנשית, מכאן שתפקוד לא תקין של הבלוטה יגרום לפגיעה בשרשרת התגובות ובתפקוד השחלות והרחם ובכך בפוריות .


חשוב להבין אלו הורמונים מופרשים מיותרת המוח ומהו תפקידם במנגנון הפוריות של האישה: 

FSH - האחראי על תהליך הביוץ. הורמון זה נותן את אות הפתיחה לתהליך. הוא זה  הגורם לשחלה להתחיל ביוץ. מתחילת הביוץ ועד הופעת הדימום הווסתי רמתו בדם אמורה לרדת.  והיה ונמצא בבדיקת דם שנערכה בין היום השני לרביעי של הווסת, שההורמון נוכח ברמה גבוהה משמע שיש ליקוי בתפקוד השחלות.

LH -  "הורמון ההצהבה" שתפקידו לגרום לשחרור הביצית מהזקיק בעת הביוץ.

פרולקטין הוא הורמון החלב. הפרשת יתר של פרולקטין גורמת לשיבוש המנגנון המחולל ביוץ. הסיבות העיקריות לרמה גבוהה של פרולקטין הן: שחרור יתר של ההורמון מבלוטת ההיפופיזה, שחלות פולציסטיות (תופעה שתוסבר בהמשך) וכן תת פעילות של בלוטת התריס.

אסטרודיול - הוא הורמון מין נקבי המופרש מהשחלה, רמתו הולכת וגדלה במחצית הראשונה של מחזור הפוריות ועימה גדלים ומבשילים הזקיקים  עד לשלב השיא הסמוך לביוץ.

אסטרוגן - משפיע על צמיחת הרירית. ערכים גבוהים של הורמון זה, המזוהים בבדיקת דם  מעידים על תפקוד לקוי של השחלה.

הגופיף הצהוב- הוא מה שנשאר מהזקיק שממנו בקעה הביצית לאחר הביוץ ותפקידו להפריש פרוגסטרון. כאשר אין הריון מתמוסס הגופיף הצהוב בתוך 12 יום.

הפרוגסטרון הוא הורמון חיוני לתמיכה בהריון.

בשבועות הראשונים. הפרוגסטרון גורם לגירוי רירית הרחם כדי שתפריש חומרים שיאפשרו קליטה והשרשה של העובר ברחם.

 

ב.      תסמונת השחלות הפולציסטיות- PCO

תסמונת השחלות הפוליציסטיות הן גורם שכיח להפרעות ביוץ ואי פוריות. במצב נורמאלי יתפתח ויבשיל זקיק אחד או יותר ומהם תבקע ביצית מיועדת להפריה, אצל הלוקות בתסמונת זו, מפרישות השחלות מספר רב של זקיקים שאינם מבשילים ואינם משחררים מתוכם ביצית. הם הופכים לציסטות קטנות המצטברות סביב השחלה. הרפואה מציעה טיפול תרופתי בתופעה וממליצה על שינוי באורח החיים הכולל איזון התזונה ופעילות גופנית.

תופעה נוספת הקשורה ב-PCO  היא ירידה בהפרשת הורמון האינסולין, שתפקידו לווסת את משק הסוכר בגוף. התוצאה היא נטייה להשמנת יתר, לסוכרת, יתר לחץ דם וחוסר או נדירות הביוץ.

שחלות פוליציסטיות הן דוגמא לבעיה במערכת המין הנשית שמשבשת את פעילות  הורמוני בלוטת יותרת המוח, שתפקידם ליצור תאום מערכתי במנגנון הרבייה. שיבוש זה גורם לכך שהורמוני מין גבריים מופרשים ברמה גבוהה מדי ומדכאים את השחלות.

 

ג.      אי פוריות מכאנית

אי פוריות מכאנית היא תוצאה של תופעות שונות אשר השאירו חותמן כמו צלקות, הידבקויות, שינויים מבניים או מבנה מולד. חסימה של צינור בחצוצרה, או הידבקויות באזור החצוצרות והרחם לא יאפשרו תהליך טבעי של הפריה והשתרשות ביצית מופרה ברחם . אחת הסיבות השכיחות לאי פוריות שמקורה בחצוצרות היא מחלה הנקראת: אנדומטריוזיס. האנדומטריום, היא הרירית המצפה את הדפנות הפנימיות של הרחם. הרירית מגיבה להורמונים המופרשים מן השחלה ולקראת הביוץ מתעבה כדי לרפד את הרחם, המתעתד לקלוט ביצית מופרה. אם אין הפריה, נושרת הרירית בתום מחזור הורמונאלי בצורת דימום הווסת. במקרה של אנדומטיוזיס, איים של רקמת האנדומטריום, נודדים אל מחוץ לרחם, ומתמקמים על פני ובתוך אברי הבטן שונים. הרקמה עלולה לגדול סביב השחלות, סביב החצוצרות ולעיתים אף במעיים ובשלפוחית השתן. רקמת האנדומטריום מגיבה להורמוני השחלה אסטרוגנים ופרוגסטרון.

כאמור התוצאה היא הצטברות של כלי דם ורקמה הגורמים לתהליך דלקתי, להצטלקות ולנזק מצטבר במערכת הפריון. אותן רקמות יוצרות הידבקויות שעלולות לחסום את החצוצרות, או ליצור חסימה בן החצוצרות לשחלות.

הטיפול באנדומטריוזיס הוא תרופתי. התרופות מעכבות את פעילות בלוטת יותרת המוח לתקופה קצרה ומעכבות את המחזוריות ההורמונאלית. לעיתים אין מנוס מטיפול כירורגי. הריון לכשעצמו משפר את המצב כי בתקופה זו "מושבת" המנגנון ההורמונאלי השחלתי והמחזוריות שהוא מחולל.

 

ד.      הפלות חוזרות

אבדן הריון שהחל להתפתח עלול להיות קשור בליקוי בתפקוד המערכת ההורמונאלית או בגורמים מבניים של הרחם, בליקויים גנטיים, תגובות של מערכת החיסון כדוגמת פיתוח נוגדנים הגורמים לקרישי דם בכלי דם קטנים המובילים לשלייה ובכך להפרעה באספקת דם לעובר. למשל, מחלה בשם טרומבופיליה-  שמתארת נטייה גנטית פתולוגית לקרישת דם.

אי תקינות של  הכרומוזומים של העובר אשר בעטיה הוא מפסיק להתפתח ומתרחשת הפלה טבעית.

מתחים נפשיים- מובן שקושי בהשגת הריון מלווה בחששות, מתח נפשי, אכזבה וכעס. עקה (סטרס) מעיבה על תפקוד תקין ויעיל של המערכת ההורמונאלית והמערכת החיסונית. השפעת הנפש על הגוף וההפך, ידועה ונחשבת אם כי לא ניתן לבדוק זאת בערכים מדעיים.

 

התערבות חיצונית בתהליך

לעיתים, כאשר לא מתממשת פוריות בדרך הטבעית,  אפשר לבחור בנתיב אחר למסע הפוריות: טיפולי פוריות. המסלולים האפשריים הם: התערבות הורמונאלית חיצונית, הזרעה והפריה חוץ גופית. בשפה הרפואית נתיב או מסלול למימוש הפוריות, שאינו טבעי נקרא: פרוטוקול טיפול. דוגמא לפרוטוקול רפואי של התערבות הורמונאלית הוא טיפול תרופתי לצורך תגבור ההורמונים, במטרה לייצר מספר אופטימאלי של זקיקים ובכך  יותר ביציות. כאשר מדובר מסלול הפריה חוץ גופית, יש להשתמש  בתרופות המחוללות ביוץ והבשלה סופית של הביציות, בשלבים מתאימים במהלך הטיפול.

הזרע עובר תהליך "השבחה" :  הוא עובר  סינון  והוספה  של נוזלים   שהרכבם דומה לנוזלי הגוף. אז מחדירים אותו לחלל הרחם.

במסלול הפריה חוץ גופית שואבים ביציות  הנשמרות במבחנה. כאן יפגישו את הביציות והזרעים והם ישהו יחדיו במשך כ-24 שעות עד לחדירת הזרע לתוך הביצית.

תהליך נוסף נקרא מיקרומניפולציה שבו מוזרק זרע בודד לתוך תא הביצית.

הביצית המופרת תוחזר לרחם לאחר יומיים שלושה או חמישה ימים כאשר תהפוך ל- בלסטוציסט, מה שיכול כדי להבטיח סיכויי השרשה טובים.

כאמור מחזירים את העוברים החדשים לרחם לאחר שהביצית המופרה נחלקה ל-2-8 תאים,כלומר 48 עד 72 שעות לאחר שאיבת הביציות. ההחזרה מתבצעת באמצעות צינורית דקה שמועברת דרך תעלת צוואר הרחם. לאחר השאיבה ניתנות תרופות המכילות פרוגסטרון כדי לתמוך בהריון. לאחר 12 יום, מבצעים בדיקת דם לערכי בטא המורים על הריון או אי הריון. דרכים נוספות למימוש הפוריות והבאת צאצא הן: תרומת ביצית,תרומת זרע, או פונדקאות.

 

תרגול יוגה עוזר לנו לעשות הבחנה והפרדה בין הידע המצטבר לבין הצורך ב"נבואה",

לשמור על יעילות, אסרטיביות, יכולת לסנן מה שאינו רלוונטי ולא להסיק מסקנות.

אנו נאלצים לשקף רגשות מול העובדות, לרכך מול מפגשים שונים, ללמוד על יצירת תקשורת חדשה ושיתוף פעולה. 

אין הבטחה להצלחת היעד אך בשילוב עם היוגה ישנה הבטחה לליווי בריא לצליחת הדרך, בצמוד לכל המצבים השונים ובתהליכיו של הטיפול, החל מקבלת החלטות דרך הטיפול עצמו  זמן ההמתנה ועד לתוצאותיו. אין קשר בן החלקים הביולוגים המייצרים פוריות לבין נשיות או גבריות. יש לשבור את האמונות השגויות לגבי נשיות, גבריות והורות.

היוגה עוזרת לנו להיות מחויבים להשתדלות מתמדת ועל אופי התגובה לכל מה שקורה.

זוהי תחזוקה לשמה. במצב רגוע הגלים העולים ויורדים יתמתנו וכך גם תפישתנו.

הנפש זקוקה לפריקת הרגש השלילי אך במינון נכון. הפיקים הגבוהים בגל זוללים אנרגיה ואנו זקוקים לבדיקה מתמדת היכן מתבזבזת אנרגיה.

הכנסת תרגול יוגה באופן יום יומי לפי התנאים בשטח, מאפשרת שמירה על איזון, תחזוקה נכונה, בדיקה עצמית, החזרת אנרגיה, עיצוב ותכנון הפעולות הנדרשות וטיפול במתחים ע"י פיתוח תקשורת פנימית המפקחת על היכולת להפוך את הקשב הפנימי לכוח.

תרגול יוגה עוזר להפוך את הסביבה לרשת של תמיכה כדי להסתגל לשינויים, קשרים טובים ובריאים אמורים להכיל שינויים והיכן שצריך מכינים "חוזה" חדש.

אנו נעזרים ביוגה כדי לשמור על שיגרה בריאה ללא "תכנון תוכניות", אלא מבט ישיר בהווה, גם כדי לא להגביר ציפיות. שגרה של מלאות נותנת אנרגיה, הסחת דעת כשצריך, הכרה בסדרי עדיפויות, שחרור מספקות, קבלת השינוי ושינוי הגדרות הקשורות להצלחה.

אנו לוקחים אחריות על האושר, שומרים על אינטימיות ואוספים רגעים חיובים.

אנו יכולים לקבל את המצבים השונים בתהליך נורמאלי ולהעצים את החלק הטוב שבנו.